
המעבדה, 0.1, מבחר מתוך אסופת הסיפורים
מבוסס על שיר אמיתי
מחזור שירי מד"ב מאת עודד כרמלי
![]() |
---|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
---|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
החוקים האחרונים של הרובוטיקה ותשעה סיפורים אחרים
מאת אלכס אפשטיין
אושר
בתערוכת הרובוטים ראיתי רובוט דמוי ילד נושף על סביון. זה כל מה שהוא ידע לעשות, לנשוף על סביון. מעולם לא ראיתי רובוט מאושר יותר.
על שוק הספרים בעידן המסע בזמן או איך ניצלה האנושות מכליה
מיד לאחר המצאת מכונת הזמן במאה ה-23 (אולי זה היה בכלל במאה ה-24? או ממש אתמול, לך תדע עכשיו מה קדם למה, רוח הפרצים לטריקת הדלת או להפך) הוצף שוק הספרים באינספור יצירות מופת מהעתיד. לנוכח התחרות עם ״הדוסטוייבסקים/ בלזקים/ סרוונטסים״ של המאות הבאות, סופרים בני זמננו לא ראו טעם להמשיך לפרסם את יצירותיהם (אחדים מהם אף היגרו לפאריס של תחילת המאה ה-20). כדי שלא יווצר מצב שבעתיד (או שמא בעבר? הגשרים של נהר הזמן נשרפים בגלל הפעוט שבפרדוקסים) לא יהיו סופרים שיכתבו את כל הספרים האלה, נאלצו המדענים לפתח מכונה ספרותית מתוחכמת, שידעה לכתוב כל ספר, בכל ז׳אנר, בן רגע. היא היתה כה פורה עד שלעיתים, ולו רק על מנת לשמור על איזון נכון בין מספר הספרים שיוצאים לאור לבין מספר הקוראים - היה צורך לנתק אותה מחשמל ליום או שניים. באחת מהפסקות החשמל הכפויות האלו (האגדה מספרת שזה היה בלילה אפל וסוער אחד באמצע המאה ה-27) - המכונה בכל זאת מצאה דרך ליצור יש מאין וכתבה את פרק א׳ בבראשית. וכך ניצלה האנושות מכליה.
החוקים האחרונים של הרובוטיקה
1. לא יתאהב רובוט באדם אלא אם האדם נורא בודד.
2. במקרה של אהבה נכזבת, על הרובוט לכבות את עצמו.
3. לעזאזל החוקים.
מהגרים
״תראה״, שמח הילד, ״שלושה ירחים בשמים, בדיוק כמו שהבטחת״. ״ואתה לא האמנת לי״, אמר האב והניף את הילד באוויר. הם רק הגיעו לביתם החדש, הוא לא היה מורגל עדיין בכוח המשיכה המופחת. כך שהילד החליק מזרועותיו והחל לרחף מעלה. ״אני עף, אבא!״ הוא צהל ופרש את זרועותיו ונסק והתרחק, ״אני עף!״ כל הלילה האב עמד מתחת לשלושת הירחים ולא ידע מה אפשר לעשות.
נחמה דרומית
אמש שוב שתיתי יותר מדי סאות׳רן קומפורט ולא התחלתי לכתוב את רומן ההיסטוריה החלופית שאני מתכנן לכתוב (כשאפסיק לשתות): בפתיחת הספר נופל הגיבור אל תוך בולען זמן-חלל ומוצא את עצמו באמצע מנהטן, תשעים שנים אחרי שלב דוידוביץ׳ טרוצקי גבר על סטלין במאבק הירושה (והמהפכה ניצחה בכל העולם וכו׳). רוב העלילה בחלק הראשון מתרחשת בשעה שהוא משוטט בין גורדי השחקים, בחיפוש נואש אחרי סניף של סטארבאקס, מעיין הוויפיי החופשי. או-אז מסתבר לו שהוויפיי ממילא חופשי בכל מקום (אם יש לך כרטיס חבר מפלגה). בחלק השני גיבור הספר ובתו של יושב ראש הסובייט של ברוקלין מתאהבים, בורחים לחווה במונטנה ומקימים כת ניאו-ליברטריאנית. עיקר החלק השלישי של הספר, ״מהפכה מתמדת״ שמו, הוא מרחץ דמים מטורף. המשפט האחרון בספר הוא ציטוט מקהלת בן דוד, שפעם ניסה למלוך על ישראל בירושלם: סוף דבר הכל נשמע.
דגם ישן
ביום הולדתו השביעי נכנעו ההורים לתחינותיו של הילד ולקחו אותו לתנו לרובוטים לחיות. הוא בחר בדגם ישן שרגליו כבר לגמרי החלידו. בבית הם הושיבו את הרובוט בכסא הגלגלים הישן של סבא. בכל ערב הוציא הילד את הרובוט שלו לטיול בפארק. שם הרובוט היה יורד מהכסא ומלמד את הילד ללכת על הידיים.
אגדה מתוקה
ובארץ ההיא פיתחו מדענים נייר אכיל, בטעמים. מאז כל תושבי הארץ ההיא מקבלים את חשבונות המים שלהם על הנייר האכיל. ואין עוד רעבים בארץ.
בכיוון הכללי של ההשוואה
ובממלכה הזו בנו המדענים מכונת זמן. כדי לוודא שהיא אכן פועלת, הם שלחו ל-1939 אשה שחורה וילד תכול עיניים שנולד בלי יד. ״מסקנותיו של המדען הראשי מקובלות עלי״, אמר המלך אחרי שהראו לו את תוצאות הניסוי, ״זו הצלחה מסחררת. שלחו לשם את כל האסירים״.
האושר הוא דאגה לכלבלב
הכלבלב הרובוטי הלך לאיבוד. ״אתה לא צריך לדאוג״, אמרה האם, ״הוא מתוכנת לחזור הביתה״. אבל הילד התעקש והם תלו בכל השכונה מודעות עם תמונה ומספר טלפון. ״התרחיש הזה מופיע במדריך למשתמש״, אמר אביו בלילה, ״הוא ילמד ככה על אחריות״. ״אתה בטוח? ומה אם משהו בכל זאת ישתבש?״ שאלה האם אחרי שלא הצליחה לעצור את הבכי של הילד, ״אני לא משוכנעת שהוא כבר יודע להתמודד עם אובדן״. ״קיבלנו אחריות לשלוש שנים״, ענה האב, ״אם הוא יתקלקל - נקבל החזר. ואני די בטוח שאז אצליח להוציא מהם הנחה גם בקניה הבאה, כשתהיי מוכנה״. הכלב הרובוטי אכן חזר למחרת בכוחות עצמו, ועוד עם עדר פרעושים בפרוותו המלאכותית. כיוון שהילד לא נרדם בלילה מרוב דאגה והסוללה שלו הייתה חלשה, היה עליו לחכות שהכלבלב יטפס למיטתו. הוא חיבק אותו הכי חזק שאפשר. הם מעולם לא היו רגועים יותר.
תקציר הפרקים הבאים
כל השבוע נפלו מהשמים מלאכים קצוצי כנפיים. הרשויות המליצו לאזרחים להסתגר בבית. כמובן, היו סקרנים רבים שלא נשמעו לאזהרות ונהרגו בגלל פגיעה ישירה. בפניה מוקלטת ששודרה בטלוויזיה סיפר שר הבטחון שמערכת הגנה היקפית כבר נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. ייתכן שזו הייתה רק התאורה הלא מוצלחת בבונקר, אבל כל מי שצפה בנאום התרשם ששיערו של השר האפיר בן לילה. אחריו התראיין השר להגנת העורף. עיניו היו טרוטות אבל קולו כמעט לא רעד. הוא הכחיש מכל וכל את האפשרות שבקרוב יפול עלינו אלוהים.
יֶלֶד עִם פַּרְצוּף יְקוּם
אִם רַק לֹא הָיִיתָ
יֶלֶד עִם פַּרְצוּף יְקוּם
מַרְבִּיצִים לְכֻלָּם
אֲבָל רַק לְךָ
לֹא נוֹתְנִים לָקוּם
כִּי רַק לְךָ אֵין לְאָן
יֶלֶד עִם פַּרְצוּף יְקוּם
אִם רַק הָיִיתָ יֶלֶד
רַק עִם פַּרְצוּף יָרֵחַ
הָיִיתָ בּוֹרֵחַ
אִם רַק הָיִיתָ יֶלֶד
עִם פַּרְצוּף שֶׁל רוֹצֵחַ
אֲבָל אַתָּה רַק יֶלֶד
רַק עִם פַּרְצוּף יְקוּם
הַצּוֹחֲקִים בַּיְּקוּם
בַּפַּרְצוּף צוֹחֲקִים לְךָ
וְהַיּוֹרְקִים בַּיְּקוּם
בַּפַּרְצוּף יוֹרְקִים לְךָ
יֶלֶד עִם פַּרְצוּף יְקוּם
אם רַק לַיְּקוּם
הָיָה פַּרְצוּף יֶלֶד
הֵם לֹא הָיוּ מַכִּים
אִם רַק הָיָה לוֹ פַּרְצוּף
כְּמוֹ שֶׁלְּךָ
אִם רַק הֲיִיתֶם דּוֹמִים
יֶלֶד עִם פַּרְצוּף יְקוּם
אַתֶּם לֹא
בְּלִי שָׁדַיִם
מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ
נִרְאֶה אוֹתָךְ
בְּלִי שָׁדַיִם
מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ
נִרְאֶה אוֹתָךְ
מָה כְּבָר נִרְאֶה
בְּלִי שָׁדַיִם
מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ
נִרְאֶה אוֹתָךְ
מָה כְּבָר נִרְאֶה
לָךְ שֶׁנִּרְאֶה
בְּלִי שָׁדַיִם
מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ
נִרְאֶה אוֹתָךְ
מָה כְּבָר נִרְאֶה
לָךְ שֶׁנִּרְאֶה
לָךְ
בְּלִי שָׁדַיִם
מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ
נִרְאֶה אוֹתָךְ
אָה וְיֵשׁ אֶת הַשָּׁחֹר הַזֶּה בַּלַּיְלָה
הַשָּׁחֹר הַזֶּה בַּלַּיְלָה
זֶה הֶחָלָל
יוֹם אֶחָד נִקַּח אֶת הַכָּחֹל מֵהַיּוֹם
וְנֵלֵךְ הָלְאָה
עַד עֶצֶם הַיּוֹם
אֲבָל לֹא הַיּוֹם
הַיּוֹם לֹא
הַיָּתוֹם הַבִּיוֹלוֹגִי הָרִאשׁוֹן
לֹא יִהְיֶה לוֹ פּוּפִּיק
הוּא יָרִים אֶת הַחֻלְצָה
תְּמוּרַת כֶּסֶף
אֲנָשִׁים יְשַׁלְּמוּ הַרְבֵּה כֶּסֶף
לִרְאוֹת אִישׁ בְּלִי פּוּפִּיק
חַיִּים בְּלִי עָבָר
יַעֲשֶׂה לָהֶם קַר
בַּבֶּטֶן
הַיָּתוֹם הַבִּיוֹלוֹגִי הָרִאשׁוֹן
תִּהְיֶה לוֹ בֶּטֶן מְלֵאָה
עַל הַפּוֹלִיטִיקָה
שֶׁל הַפּוּפִּיק
פּוּפִּיק הוּא מֵת
לִהְיוֹת חוֹסֶה בּוֹ
מִישֶׁהוּ לִהְיוֹת חַיָּב לוֹ
צַלֶּקֶת לִנְקֹם
הַפּוּפִּיק הוּא מוֹצָא
לְלֹא מוֹצָא
הַיָּתוֹם הַבִּיוֹלוֹגִי הָרִאשׁוֹן
הוּא יָרִים אֶת הַחֻלְצָה
לְשָׁלוֹם
חָלָל בֶּחָלָל
עַל מַה נָפַל
חַיָּל בֶּחָלָל
בִּשְׁבִיל מַה שָׁלְחוּ
חַיָּל לֶחָלָל
מַרְבֶּה חַיָּל מַרְבֶּה חָלָל
מֶרְחָק לַכּוֹכָבִים
חָלָל בֶּחָלָל
עַל מַה נָפַל
חַיָּל בֶּחָלָל
בִּשְׁבִיל מַה שָׁלְחוּ
חַיָּל לֶחָלָל
מַרְחִיק חַיָּל מַרְחִיק חָלָל
מַרְחִיק קְרוֹבִים
בִּשְׁבִיל מִלְחָמָה
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה קְרָב
בִּשְׁבִיל קְרָב צָרִיךְ
לִהְיוֹת קְרוֹבִים
חָלָל בֶּחָלָל
חַיַּל חָלָל נָפַל
חֲלַל חָלָל
אֲבָל לֹא חָלָל
חָלָל לֹא נָפַל
חַיָּל
חָלָל חָכָם
כְּשֶׁבָּאוּ לְגַיֵּס אֶת הֶחָלָל
הוּא אָמַר אֲנִי
מַרְגִּישׁ רֵיק
מִבִּפְנִים
וְהִתְפּוֹצֵץ עֲלֵיהֶם